חרדל לבן– הצמח שירים לכם את הארוחה (ואת חילוף החומרים)
אם הייתם צריכים לבחור צמח בר שיש לו גם חריפות, גם מרירות קלה וגם נטייה להשתלט על שטחים כמו פולש שלא הוזמן למסיבה – זה החרדל שלכם. חרדל לבן! כן, כן, אותו אחד שאתם רואים מכסה שדות שלמים בצהוב כאילו הוא החליט לכבוש את העולם. הוא לא כאן כדי להתחנף – הוא חריף, הוא שתלטן, והוא לגמרי צמח ששווה לקטוף (לפני שהוא ישתלט לכם גם על החיים).
איך מזהים חרדל לבן בלי בטעות לאכול משהו רעיל?
דמיינו צמח עם עלים ירוקים שמזכירים טלאים של טירון – קצת קרועים, קצת מחוספסים, ועם טקסטורה של נייר זכוכית. ואם מסתכלים מזוית מסוימת, אז גם נראה כמו איש עם לפחות ראש ו4 ידיים
עכשיו תוסיפו לזה פרחים צהובים שמנסים למשוך תשומת לב כמו דודה בחתונה – קיבלתם חרדל לבן.
הוא אוהב לגדול איפה שלא ביקשו ממנו: שדות, מעזבות, צדי דרכים – ממש כמו אורח לא קרוא בחתונה של הטבע.
אבל לפני שאתם תוקעים ביס – שימו לב! אם הוא גדל ליד כביש עם תנועה כבדה, אולי עדיף לוותר. אתם לא רוצים להוסיף לארוחה גם רעלים על הדרך.
אז מה אפשר לאכול בלי לסכן את הקיבה?
ובכן, אם הוא כבר כאן כדי להישאר, לפחות ננצל אותו כמו שצריך:
- העלים – אם אתם בקטע של חריפות שגורמת לכם לפקוח עיניים לרווחה – תאכלו אותם טריים. אם אתם פחות מזוכיסטים – תבשלו אותם.
- הפרחים והניצנים – מוסיפים צבע וטעם לסלטים, וגם יוצרים רושם שאתם ממש יודעים מה אתם עושים.
- הגבעול המקולף – צעיר, קריספי ומתוק – כמו גזר עם תסביך זהות.
- הזרעים – אפשר להכין מהם חרדל אמיתי, אבל רק אם אתם מוכנים להשקיע יותר זמן משנדרש לריאליטי ממוצע. זו עבודה!
חרדל לבן בשלבים שונים
2:44
0:38
0:23
למה בכלל לאכול חרדל לבן?
כי חרדל לבן הוא בוס רציני בתחום הבריאות:
- מלא בוויטמינים שיכולים להפוך כל הצטננות לבדיחה.
- מתפקד כ"מנקה רעלים", כך שאם הזמנתם מקדונלד’ס אתמול – הנה ההזדמנות לתקן את הטעות.
- יש לו קטע עם כולסטרול – הוא עוזר להוריד אותו, אז אפשר לאכול חביתה עם מצפון קצת יותר שקט
- ואם אתם אוהבים כרוב, אז זה תחליף אורגני, אבל באמת. חריף במידה הנכונה וטעים אם יש לכם יד טובה בתיבול.
איך לא ליפול בפח וללקט כמו מקצוענים?
אם הוא נראה כמו עמוד תאורה צמחי – תשאירו אותו לנוי.
לכו על הצמחים הצעירים והעלים הרכים.
רוצים לנשנש גבעול? קלפו את השכבה החיצונית, וזה כמו קנה סוכר – רק בלי הסיכוי לסוכרת.
הוא חריף, הוא עוקצני, והוא כנראה כאן כדי להישאר. אבל אם כבר, אז לפחות תנו לו מקום בצלחת ותנו לו לעשות לכם טוב – בבטן, בבריאות, ובאשליה שאתם שורדים מקצועיים.
ליקטתי זרעי חרדל, איבדתי כבוד עצמי – אבל הרווחתי כף דיז’ון
חרדל לבן הוא אחד הצמחים הכי קלים ללקט – אם לא מתחשבים בכך שהוא יכול להפוך אתכם לקיפוד אנושי אם תנסו להתעסק איתו כשהוא יבש. מדובר בצמח שבאביב כולו זורח בצהוב כמו ילד טוב ירושלים, אבל כשהוא מתייבש – הוא הופך לנשק קר. וכאן מגיע הסיפור שלי, או כמו שאפשר לקרוא לו: "איך חרדל השדה חיסל אותנו, ואני עוד ביקשתי יפה".
אז יום אחד גררתי את יואבו הבן שלי וניר בן זוגי שיחיה לליקוט זרעי חרדל. עכשיו, אני מכירה את החרדל, אני יודעת שהוא מתייבש והופך למין גדר תיל צמחית, אבל באותו רגע החלטתי שזה רעיון גאוני לשלוח את יואב לעשות את העבודה.
אני עומדת שם, מפקדת שטח של חיל הליקוט, ונותנת הוראות כמו גנרלית: "לך, תקטוף זרעים, זה קל!".
והוא, תמים שכמותו, נכנס עמוק לתוך השדה היבש, דורך על השיחים… ופתאום – שקט. ואז קול של נפילה.
הילד פשוט נפל על השיח הכי קוצני ומחוספס שאפשר למצוא, והוא עכשיו שוכב שם, מחובק עם החרדל כמו רומיאו ויוליה, רק בלי הרומנטיקה ועם הרבה יותר כאב.
עכשיו, בתור בנאדם הגיוני, אני כמובן מתה מצחוק. אבל אז נזכרתי שאני אמורה גם להיות מועילה איכשהו, אז ניגשתי לעזור. הושטתי לו יד, כמו מלאכית הצלה, וכל מה שהוא היה צריך לעשות זה להיאחז ולהתרומם. נשמע פשוט, נכון?
אז לא.
במקום שהוא יקום – אני נפלתי אחריו. בול על אותה ערימה של זרעי חרדל יבשים ודוקרניים. עכשיו שנינו תקועים בשדה של מחטים צמחיים, נראים כמו שתי פיסות כביסה שנתקעו על גדר תיל. אין לאן לזוז, כל ניסיון לזוז רק מחמיר את המצב, ובאיזשהו שלב כבר לא ברור אם אנחנו צוחקים מהכאב או מזה שהפכנו לבדיחה מהלכת.
ומה יצא מכל הסבל הזה?
בסוף, איכשהו, זחלנו החוצה עם אפס כבוד עצמי אבל לפחות עם שקית מלאה בזרעים. ועכשיו אתם בטח חושבים: "נו, לפחות יצא מזה משהו!" אז כן, יצא מזה כף אחת של חרדל דיז'ון אמיתי. חרדל ביתי, חריף, עשיר בטעמים, כזה שמרגישים בו כל טיפת מאמץ (והדם והדמעות שנשפכו בדרך).
מוסר ההשכל?
- חרדל השדה אולי קל לליקוט – אבל הוא גם יודע להתנקם.
- כשמישהו נופל על חרדל יבש – תברחו, אל תנסו להציל אותו.
- אם אתם חייבים ללקט זרעי חרדל – לפחות תעשו את זה עם חליפת מגן.
- וכשהחרדל שלכם מוכן, תמרחו אותו בכבוד על כריך טוב, תטעמו, ותיזכרו שהוא עלה לכם ביוקר.
אורקה יש מתכונים עם חרדל לבן?
כן! בוודאי!
ואפילו כמה!
1. אם הגעתם בחורף כשהעלים צעירים ורעננים אני מציעה – סלט עלי חרדל בסגנון אסייתי שאפשר גם לשדרג עם גבעולים מקולפים שמתאים גם למצליבים אחרים – כאן
2. אם הגעתם באביב ובא לכם להכין משהו מהפרחים – אז כנסו לכאן זה רוטב ויניגרט מפרחי חרדל משגע!
3. אם הגעתם לכאן בקיץ אז לכו על קויאר זרעי חרדל וכנסו לכאן אבל זה רק לאמיצים עם יצירתיות יתר, כי צריך להבין מה עושים עם זה אחכ.
בואו ללקט (בתקווה בלי נפילות)!
אם גם אתם רוצים לצאת לטבע, לגלות עוד צמחים (בתקווה בלי ליפול עליהם), ולהכיר מקרוב את עולם הליקוט – בואו לסדנה שלי! נלקט, נטעם, נצחק (רוב הסיכויים שגם עליי) ונחווה את הטבע כמו שצריך