ליקוט קייצת | מתכון עם קייצת (כי מה, לא נשאיר אתכם סקרנים)

ליקוט קייצת – צמח עשבוני, חד שנתי בן למשפחת המורכבים שמופע בתחילת הקיץ ונעלם בחורף.

כדאי לציין שיש 2 סוגים של קייצת שאני מכירה, קייצת קנדית וקייצת מסולסלת. אבל בואו נקרא לה פשוט – קייצת. הן מאוד דומות.

הצמח הוא צמח פולש שהגיע אלינו מאמריקה במאה ה19 ובעל יכולת התרבות מסחררת.

נמצא אותו בקיץ בכל מקום שיש בו טיפת מים, מדשאת, ערוגות, מזגן מטפטף, ברז דולף וכו’.

הגננים, החקלאים ואנשי הנוי שונאים אותה, היא כמו השטן מבחינתם והאמת, אם להיות כנה אני גם לא עפה על זה שהיא גודלת לי

בגינה.

אז למה בכל זאת כן שווה לי לכתוב עליה? כי מסתבר שהיא צמח מרפא ועוד מסתבר, שאפשר להתיחס אליה בתור צמח תבלין

במאכלים מסוימים. יש לה טעם ארומתי מעניין, פיקנטי, אחר. לא משהו שטעמנו פעם.

אז למה לי קייצת עכשיו? סיבות לליקוט קייצת

ברפואת הצמחים המסורתית של צפון אמריקה, הוא משמש לטיפול בבעיות במערכת העיכול כגון שלשולים ודיזנטריה.  שימש לטיפול יעיל לטחורים מדממים.

 כל הצמח הוא אנטי-ראומטי, משתן ומחטא

 השמן האתרי המצוי בעלים משמש לטיפול בשלשולים, דימומים פנימיים, דלקות פנימיות (דלקות שקדים)

זהו ממריץ רחם (לא מומלץ לנשים בהריון)

מרתח של שורשים משמש לטיפול באי-סדירות במחזור החודשי.

עוד משהו מעניין שקראתי על קייצת היא שבעבר היו שורפים אותה כדי להרחיק חרקים (אני תוהה אם הם התרחקו מהעשן או באמת

מחקר שקראתי הראה שהקייצת עשירה בפיטוכימיקלים: פלבנואידים, פוליפנולים, קרוטנואידים, טרפינואידים וטאנינים.

 פלבונואידים הם אנטי דלקתיים חזקים, נוגדי חמצון ונוגד גידולים ציטוטוקסיים. יש להם יכולת לעכב התפתחות של גידול מתמשך.

הפניה למחקר

ועוד אחד

אלו מחקרים שבדקו השפעות של טינקטורה שעשו לקייצת (טינקטורה- מיצוי חומרים פעילים של צמח באלכוהול)

מה? איך אוכלים קייצת?

העניין נחלק לשתי גישות

האחת – אפשר לאכול טרי

השניה – צריך לחלוט (במים רותחים לכמה דקות ואז לשפוך את המיים)

אין לי הסבר לזה, תבחרו מה שמתאים לכם. אני בחרתי כן לחלוט מאחר ויש עליה שיערות קטנות כאלה ויותר כיף ונעים לי בפה לאכול אותה חלוטה, מהצד השני, אם אוכלים אותה טריה, אפשר להרגיש מין חריפות נחמדה. רק המלצה-

בין אם חלטתם או בין אם בחרתם לאכול טרי, בבקשה, תקצצו כמה שיותר קטן (הרבה יותר נחמד)

מה אוכלים בקייצת? או! עלים ורצוי שיהיו צעירים, הם הרבה פחות סיביים כאלה, לא יודעת בכללי, אני תמיד מעדיפה צעירים.

ברגע שהופיעו פרחים – ותרו עליה.

אפשר להוסיף אותה לתבשילים כעשב תיבול (קודם תטעמו, כי אני אומרת, יש לה טעם מיוחד, אולי אפילו טעם נרכש) אפשר להוסיף אותה לסלטים, בקיצור, אפשר להוסיף אותה לכל אוכל.

החלק החשוב – איך לזהות קייצת – ליקוט קייצת

הקייצת מופיע בקיץ, אם מצאתם קייצת בחורף היא כנראה כבר זקנה ולא אכילה.

הצמח זקוף, בצבע אפרפר נוטה לירוק, יכול להיות מאוד גבוה אבל גם נמוך, העלים איזמלניים, קטיפתיים ומסולסלים (בקייצת מסולסלת. אם לא בטוחים, אפשר להעזר במגדיר צמחים או לשאול אותי באינסטוש, זה תמיד עובד.

סלט תפוחי אדמה, סלרי, צלפים וקייצת – מתכון עם קייצת

• 4 תפוחי אדמה מבושלים
• שורש סלרי מבושל
• בצל סגול קצוץ
• 2 שיני שום קצוצות
• 2 כפות צלפים
• חצי כוס עלי קייצת חלוטות וקצוצות
• מיץ מלימון
• שמן זית
• מלח לפי הטעם

נתחיל בבישול תפוחי האדמה וראש הסלרי עד לריכוך (כמעט מלא, להזהר מבישול יתר)

מקלפים את תפוחי האדמה והסלרי, חותכים לקוביות ומקפיצים בשמן זית עד שמזהיב.

חולטים את עלי הקייצת וקוצצים קטן

קוצצים את שיני השום קטן קטן

קוצצים את הבצל (לא חייב קטן קטן)

מוסיפים שתי כפות צלפים

מתבלים בשמן זית, מלח ולימון.

לי הסלט הזה הזכיר סלט סילוטקי – תפוחי אדמה ודג הרינג ובצל עם חומץ ושמן, טעים כזה. (היום אני לא נוגעת בדברים האלה, כן?)

הסלט נשמר במקרר כ 5 ימים אם לא מסיימים ורוצים להמשיך מחר.

יאאלה, בתאבון – טעים לי!